סגור

    בעקבות הכתבה על רוממה

    השופט ועורך הדין, יזם שכונת רוממה 

    יום טוב המון

     

    דברי יובל המון (הנכד של יום טוב המון, מייסד השכונה)

    בעקבות הכתבה, על שכונת רוממה, נוצר קשר עם יובל המון, נכדו של יום טוב המון, מייסד השכונה. 

    יורם שלום רב,

    שמי יובל המון, אני נכדו של יום טוב המון, מייסד שכונת רוממה בירושלים.

    פרט אחד בביוגרפיה של סבי שציינת אינו מדויק והוא נוגע לסיפור עלייתו לארץ ישראל.

    יום טוב המון אכן למד משפטים באוניברסיטת איסטנבול.

    המידע החסר:

    * לימים הוא שימש מרצה באותה פקולטה למשפטים באוניברסיטת איסטנבול.

    * כשחיפשו שופט יהודי לבית המשפט המחוזי בירושלים (אחרי 400 שנות שלטון עות'מאני בהם לא היה ייצוג 
      בבית המשפט לאוכלוסייה היהודית),

    הוא הציע את עצמו למשרה ומונה ע"י השולטן עבדול חמיד השני לשמש שופט יהודי ראשון בבית המשפט המחוזי בירושלים. לארץ ישראל הוא הגיע מתוקף, כתב המינוי הזה.

    כתב מינוי זה (הפרימאן), היה תלוי בבית של סבי, במשך כל השנים).

    בשנים ההן, ועד שבנה את השכונה, גר סבי בעיר העתיקה.

     

    באותו עניין, אני רוצה לעשות סדר בדברים שכתבת:

    * כאמור, הוא הגיע לארץ מתוקף מינוי כשופט.

    * לאחר פרישתו מכס השיפוט, שימש כעורכי דין.

    * ביחד עם חברו, שותפו: עו"ד תופיק עדס פתח משרד לעריכת דין (המשרד שכן במרכז ירושלים  

      ברחוב שלומציון המלכה שבאותם ימים נקרא: (פרינסס מרי).

     

    פרטים מעניינים נוספים שאינם מצוינים בכתבה הם:

    * סבי, יום טוב המון היה נצר לשושלת של רופאים של השולטנים התורכיים.

    * לפני הגירוש מספרד היו רופאיהם של מלכי ספרד.

    * הוא היחיד שפנה לדרך אחרת והלך ללמוד משפטים.

     

     

    רכישת גבעת המריבה משני המוכתרים של הכפרים שייח באדר וליפתא:

    * הוא לא רכש בעצמו את כל אדמות המריבה.

    * רכישת אדמות המריבה וחלוקת הכסף בין המוכתרים אכן היה הפתרון שהציע להם,           

      כמצוין בכתבה שלך אבל, התשלום עבור הרכישה התבצע כנגד גיוס  ידידים בעלי אמצעים

      שכל אחד מהם רכש חלקה אחת מתוך אדמות המריבה.

      הוא עצמו היה הראשון שרכש חלקה עבור משפחתו בראש הגבעה ובנה עליה את ביתו.

    * הבית משום מה אינו מצוין בכתבה שלך, הוא נמצא ברחוב המון 3 ועד היום הוא אחד הבתים

       היותר יפים בירושלים.

    * לשמחתי, כשמכרתי את ביתו בשנת 2000 הרוכשים, משפחת קריגר, הינם משפחה שנושא

      השימור חשוב להם והם השקיעו ומשקיעים עד היום ממון רב ותשומת לב רבה לשימור

      הארכיטקטורה המיוחדת של הבית ופרטי הבניין המיוחדים שלו.

      (למרות שהתאימו את הבית לצרכיהם הוא עדיין נראה כמו ארמון.

      כדאי שתפנה את המטיילים לראות פנינה ארכיטקטונית זו) .

     

      * אני מצרף תמונה של הבית כפי שצולמה בסיום הבניה שלו בשנת 1922.

     

    חשוב מאוד לציין כי:

    * המוטיבציה של סבי להצעה לרכישה, לא נבעה רק ממניע פשוט של פתרון סכסוך קרקעות.

    * המוטיבציה הייתה עמוקה הרבה יותר: הוא היה איש חזון שהבין שמיקום הוא אסטרטגי.

    * הגבעה שלטה על הדרך מירושלים לנמל יפו.

    * הוא הבין ששליטה יהודית על הדרך הזו חשובה ביותר. רכישת השליטה על גבעה זו בדרך

        של רכישה מסחרית וללא שפיכות דמים עמדה לנגד עיניו כשהציע את העסקה הזו.

    * אני מצרף תמונת פורטרט של סבי, יום טוב המון ז"ל.

     

    ועוד דבר להשלים לך:

    לא מזמן ערכתי ערב סיפורים בו הבאתי סיפורים מתוך בית סבי, הבית ברחוב המון בו גדלתי.

    אני מצרף את קובץ הסיפורים לעיונך.

     

    ובקשה לי אליך:

    ישנו פרק עלום מבחינתי שאתה מזכיר בכתבה שלך: נושא הגירוש.

    אני יודע שהיה פרק בחיי סבי בו הוא הוגלה מירושלים לחלב.

    אך איני יודע מספיק על הנסיבות.

    אם יש בידך מקור מידע עליו הסתמכת בכתיבת האזכור לכך,

    אודה לך אם תשלח לי אותו.

     

    בברכה

    יובל המון

    הית לאחר שיפוץ - כפי שנראה היום.
    בית המון - כפי לפני שיפוץ - מיובל המון.

     

     



     




    StoryPage